1. התובע יליד 20.8.1988, רווק, פועל בנין (עוזר טפסן), תושב ג'לג'וליה. ביום 31.12.2005 הוא נפגע בתאונה, ולטענתו ארע הדבר בעת שאחיו, הנתבע מס' 1, נהג באוטובוס זעיר מתוצרת ג'י.אם.סי. (סבאנה) שהיה מבוטח בעת התאונה ע"י הנתבעת, ופגע בו.
לטענת הנתבעת אין יסוד לטענה כי התובע נפגע מן הנהיגה במכונית. הוא נפגע, לטענתה מנפילה מן הקומה השלישית של הבית בו הוא מתגורר בג'לג'וליה, והתביעה אינה אלא "נסיון נואל להוציא כספים מאת הנתבעת במרמה".
2. סיפורו של התובע הוא זה:
היה זה מעט לאחר חצות הלילה, כאשר הוא והנתבע חזרו מביקור אצל דודתו, כשהתובע נוסע ברכב הסבאנה (אוטובוס זעיר פרטי מתוצרת ג'י.אם.סי) בו נהג הנתבע. שניהם קרובי משפחה, והם גרים בבתי המגורים המצויים בסופה של מבואה המובילה מן הכביש שבג'לג'וליה אל החצר פנימה. בהגיעם למקום, עצר הנתבע בכביש, התובע יצא מן הרכב והלך פנימה, הנתבע נכנס אל המבואה בנסיעה אחורנית, ולקראת סוף המבואה, סמוך מאוד לבנין ולגרם המדרגות הנמצא שם (ר' תמונות), פגעה המכונית בתובע, ראשו נחבט בקורת הבטון של גרם המדרגות, וכך הוא נפצע. היו צעקות; נאספו אנשים, והתובע נלקח משם באמבולנס לבית החולים בילינסון, שם אושפז.
3. על גירסת התובע ניתן ללמוד, בין היתר, מן העדויות שנמסרו למשטרת ישראל כמה ימים לאחריה.
במשטרת ראש העין נרשמה הודעה על התאונה שמסר הנתבע והיא מתאריך 3.1.06 (נ/3) נכתב כי מדובר בתאונה מיום 31.12.05 שארעה בג'לג'וליה בשעה 12:45 בלילה. הנתבע תיאר כך את התאונה: "נסעתי לאחור כאשר אחי מכוון אותי לאחור. בשלב מסויים נפל לאחי כפי הנראה הפלאפון, הוא התכופף להרים אותו. אני לא הבחנתי במקרה הזה. כתוצאה מכך פגעתי באחי עם החלק האחורי של המכונית שלי. הוא נפצע ונזקק לפינוי דחוף ואשפוז בבית החולים." בעמ' השני של המסמך סומן כי הפגיעה היא בחלק הנמוך האחורי ימני של המכונית. לא נעשתה בדיקה של הרכב המראה סימני פגיעה בו.
בהודעה נוספת נ/4 (שהתאריך הרשום בה אינו ברור) נרשם מפי התובע כי התאונה ארעה במועד ובשעה הנ"ל "ליד הבית" בג'לג'וליה. מסר המודיע: בלילה בילינו אני והדוד של עבד אל פתאח עדס אצל הדודה שלי נסרה. חזרנו הביתה אני והדוד שלי. ירדתי מהרכב בכדי שהדוד יחנה אותו בחניון. ברגע זה הייתי בשטח של החניון נפל הטלפון הנייד ברגעים אלה דודי נסע לאחור (רוורס) להחנות את הרכב והוא פגע בי מאחורה של הרכב וזרק אותי לקיר של מדרגות הבית ואחר כך איבדתי את הכרתי."
עדות נוספת התומכת בגירסת התובע ניתן למצוא בדבריו של השכן אחמד ענבתאוי, שקיר דירתו בקומת הקרקע גובל במבואה. בקיר חלון, ממנו הוא יצא בבהילות לשמע הצעקות, והוא העיד: ישבתי לראות טלויזיה, שמעתי צעקות, צעקה גדולה. פתחתי החלון שמתי רגל ויצאתי דרך החלון ... ראיתי את האוטו לבן ספארי ועבד עומד ליד הדלת של האוטו ושם את היד על הראש וצועק 'הרגתי אותו הרגתי אותו'. ... ראיתי את התובע והילד ברצפה ... ."
כמו כן מסתמך התובע על עדותו של מר יני לדקאני, פיזיקאי, שניסה להראת כי פציעתו הקשה של התובע מתאימה לפגיעה דו צדדית, האחת מן הרכב והשניה מן החבטה של גוף הנפגע בעצם נח, והעריך כי "פגיעת הרכב הראשונה, בנוסף לפגיעה השניה מן החבטה, יש בהן כדי לגרום נזק לנפגע גדול מהנזק של נפילה מגובה של כ - 8 מטר ...".
רופא מטעם התובע, ד"ר שאול סטיר, מומחה לנוירורכירורגיה ופסיכיאטריה, אמר בחוות דעתו (ת/8) מיום 6.4.08: "אני קובע באופן חד משמעי, שבנסיבות המקרה יש להפעיל את תקנה 15 (כיוון שלמרעדס עבדול רחמן יש אי כושר עבודה של 100% ואינו מסוגל לחזור לשום עבודה לצמיתות."
וכן הוסיף בסיום חוות דעתו: "נשאלתי ע"י עורך דינו האם מר עדס עבדול רחמן מגלה סימפטומים המעידים על סימנים נפשיים פוסטטראומטיים כתוצאה מנפילה מגובה. תשובתי החד משמעית היא שאין סימנים קליניים שמעידים על כך" (ס' 7 למסקנותיו בחוות הדעת).
4. מומחי תעבורה הגישו חוות דעת: מטעם התובע ניסה האינג' גדי וייסמן (ת/7) להראות כי "הטענה לגבי פגיעה בתובע תוך נסיעת הרכב לאחור היא טענה סבירה ואפשרית" וכי "ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי התובע נפגע מהחלק האחורי של הרכב שנע לאחור, ומעוצמת החבטה הועף לעבר המדרגות ואחר כך נפל ארצה על משטח הבטון שהיה בקצה השביל."
דורון פת, מטעם הנתבעת, ערך את חוות הדעת נ/5, הוא ניסה להראות, לאור הנתונים והמרחקים שבשטח, כי "כאשר הרכב מגיע אל מקום המגע הולך הרגל כבר לא נמצא שם" כך "שהממצאים אינם תומכים באפשרות שהפגיעה התרחשה כמתואר על ידי הרכב בנסיעה לאחור." חוות דעתו מבוססת על העדויות: הנתבע העיד כי "התובע באותו היום פתח את הדלת ורץ" שעה שהוא, הנתבע, עוד המשיך "בנסיעה קדימה כדי לתמרן את הרכב כמו שצריך ולחזור ברוורס" (עמ' 12 לפרוטוקול).
כל מומחה ועדותו ומשקלה, ואני איני יכול להסיק מדבריהם מסקנה ברורה. כאשר רכב נוסע אחורנית במבואה צרה שבקצה האחורי שלה מצוי גרם מדרגות, אפשרי כי הוא ידרוס הולך רגל שירד מן הרכב קודם לכן לפני שהוחל בנסיעה אחורנית. אולם, במקרה דנן מדובר במקרה מוזר ביותר, אף אם אפשרי: גם נסיעה אחורנית עד ממש לגרם המדרגות; גם נפילה של פלאפון והתכופפות; גם פגיעה מן הרכב; גם פגיעה מגרם המדרגות, וגם תוצאה הנראית בלתי מתאימה, לכאורה, למהירות הנסיעה, ודווקא בראש? צירוף המקרים כאן רב מדי, הוא אמנם אפשרי בעיני, אך מסופק.
5. אל מול ספק זה באשר לגירסת התובע, לגבי התאונה האפשרית אך לאור הנתונים המיוחדים שבפני, מסופקת, עומדות ראיות הנתבעת המחלישות את עמדת התובע וראיותיו, עוד יותר.
ממקום התאונה הנטענת נלקח התובע אל בית החולים על ידי אמבולנס שהופעל על ידי שירות פינוי רפואי מקומי הפועל בג'לג'וליה בשם: "ש.ר.ד.".
ב"דו"ח פינוי נפגע/חולה מספר 0506" של ש.ר.ד. נרשם: "תלונה עיקרית: חבלה רב מערכתית, ראש, עקב נפילה מגובה מקומה 3." באשר לסוג הפציעה, מופיעות בטופס האפשרויות השונות ובריבוע המודפס יש להוסיף סימון במקום המתאים, וכך רשום: [ ] תאונת דרכים [ ] מכונית [ ] [x] אחר", ועוד נכתב מיד אחר כך: "נפילה".
בגליון קבלת פצוע רב מערכתי מיום 31.12.05 שעה 01:01 של המחלקה האורטופדית של בית החולים בילינסון נכתב: "בן 17 נפל מקומה שלישית." בגיליון הקבלה של צוות הטראומה נרשם: "בן 18, לדבריו צוות ש.ר.ד. נפל מקומה 3 (כ - 8 מ'), נחבל בראש. בזמן הפינוי היה באי שקט." ובהמשך תיאור האבחנה המשוערת: "נפילת גובה".
ברשומה הרפואית של בית החולים בילינסון מיום 31.12.05 שעה 02.00 נרשם: " ... לדברי צוות ש.ר.ד. נפל מקומה 3 (כ-8 מ'), נחבל בראשו. בזמן הפינוי היה באי שקט אך יציב ... . סימן חבלה במצח מימין עם המטומה, דימום מאף ומפה."